כששאלתי את לירן בשיחה הראשונה שלנו מה הסיפור שלו
הוא ענה שהוא מטפל בילדים בגיל הרך בצורה של משחק,
שמאוד חשוב לו ללוות ולהכווין את הילדים, לטפח קשר עם הילד ולבנות כלים שונים שבסוף משתלבים ביחד ומקדמים את הילד, מצמיחים אותו וגורמים לו לטפס למעלה ולעלות רמה.
אני זוכרת שתוך כדי שהוא אמר לי שהוא רוצה להיות מורה (לא מורה כמו בביתספר, אלא מורה כמו אצבע מורה שמכוונת) הוא ממש עשה את התנועה
הזו של האצבע להמחשה וזה נשאר לי במאחורה של הראש.☝️
מבחינה רעיונית המשחק טטריס מתאים די כמו כפפה (מוטיב חוזר של ידיים) משחק מודולרי, חתיכות שונות שבונות מגדלים והמטרה לעלות שלבים.
אבל הקטע המגניב, שאחריי שקראתי קצת על מודולריות ועל שפה,
הבנתי כמה שזה יושב בול.
את המשחקיות אפשר להבין מייד.
את המודולריות, הבנייה, הטיפוס והצמיחה, הליווי, ההנחייה וההוראה
אני חושבת שרוב האנשים יכולים להבין, אבל בוודאות כולם יכולים להרגיש.
